המעז מנצח – ביקורת ספר

המעז מנצח, מבצעים מיוחדים ומשולבים של כוחות צה"ל בהטסה ובהשטה בין שתי המלחמות ( 1967 – 1973 ), אלוף מיל. ד"ר חיים נדל,  הוצאת " מודן – מערכות",  289 עמודים,  88  שקלים

ספרו של אלוף מיל. ד"ר חיים נדל, " המעז מנצח" , מהווה  המשך לספרו " ביןתי מלחמות ( 1967 – 1973 )". ספרו הראשון שבבסיסו עבודת הדוקטורט שלו, עוסק במחשבה הצבאית והתפתחות צה"ל  בתוך מלחמת התשה בשנים אלה. בספר הנוכחי מרחיב חיים נדל את הפרק על כוחות מיוחדים בין שתי המלחמות.

במלחמת ההתשה היה חיים נדל מפקד חטיבת צנחנים 35 אשר ביצעה רבות מהפעולות המיוחדות. כמח"ט צנחנים 317, פיקד במלחמת יום הכיפורים , במערכה על כיבוש החרמון , על הגדול במבצעים של כוחות מוטסים במסוקים בתולדות צה"ל.

הספר "המעז מנצח" עוסק ב-27 מבצעים מיוחדים , מתוך מעל 50 מבצעים  שהיו בעומק שטחי מצרים, סוריה, ירדן ולבנון במלחמת ההתשה בשנים 1967 – 1973 . המבצעים המתוארים בספר, בוצעו על-ידי כוחות נבחרים ומיוחדים של צה"ל מכל הזרועות  בהטסה ובהשטה. תקופה זו שארכה שש שנים, היתה הזדמנות לאותם  " סוכני קידום " לייזום פעולות מיוחדות.  הם גם מצאו אוזן קשבת;  גם הרמטכ"לים  בר לב ואלעזר,  הכירו בערך מבצעים אלה ואפילו הדרג המדיני נטה לאשר את ביצועם, חרף סיכונים מבצעיים ומדיניים.

אין ספרו של ד"ר נדל ספר היסטוריה בלבד, אלא גם ספר דוקטרינרי, שהוא טוב גם לצה"ל בפיקוד רב אלוף גדי  איזנקוט. למרות מצב הכאוס באזור , נראה  שבשנים הקרובות, צה"ל לא ינהל מלחמות כמו ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים, אלא מבצעים כדוגמת אלה שספר זה מתאר , מבצעים  של מב"מ [ מערכות בין המלחמות ] , מושג המופיע במסמך של איזנקוט " האסטרטגיה של צה"ל " , שראה אור בסמוך להוצאה לאור של הספר " המעז מנצח" של חיים נדל.

תיאורי המבצעים עניניים  והם כוללים פרטים  עיקריים של כל מבצע, למן התכנון ועד לביצוע ותוצאותיו הקרובות והרחוקות. נראה שיתאכזבו אלה  שיחפשו לשווא עניני " רוח לחימה " בספר וסיפורים אנושיים , כולל לבטים וויכוחים בדרך למבצעים ואחריהם.

בבסיס המבצעים המיוחדים במלחמת ההתשה , עמדה האסטרטגיה של הרמטכ"ל רב אלוף חיים בר לב  , שהבין כי בקווי המגע רק ירבו האבידות (לדוגמא מבצע כראמה במרס 1968 שעלה בכ- 30 הרוגים) ולכן, אך גם מתוך  שאיפה לקצר את משך המלחמה הבלתי רצוייה ולמנוע את המלחמה הצפויה , הפעיל וביתר שאת מאז יולי 1969, שילוב של  מכות אוויריות ופעולות מיוחדות,  במגמה להתיש את צבאות המדינות הנושקות לגבול של ישראל ולפגוע פסיכולוגית בפיקוד הגבוה של הצבאות מנגד.

חיים בר לב  אישר את הפעולות, אך נאמן לאסטרטגיה שלו שבמרכזה רצון  לסכל מתקפה בין ערבית, התנגד להקים מפקדת עומק או פעולות משולבות, כדי לא לפגוע בהכנות למתקפה המיועדת שקרתה לבסוף באוקטובר 1973.

הפעולות המיוחדות , גם ללא מפקדת על מתאמת ומתכננת, היו  מגוונות, פרי הראש היוצר של מפקדים בחילות היבשה, האוויר והים, מפקדי חטיבת הצנחנים והיחידות המיוחדות. במרכזם עמד הרצון להגיע בהפתעה מלאה ליעדים, לפגוע בהם , אך להימנע בדרך כלל מנפגעים, ככל שניתן , אלא אם נלקחו בחישוב הסיכון, או בגין כשלים טכניים.

כמה סוגי מבצעים מתוארים בספר, בהם מבצעים של כוחות מוטסים במסוקים, פעולות בתווך הימי התת מימי והימי, הפעלת מטעני חבלה נישאים במסוקים והפעלת מטעני חבלה מוטסים במטוסי תובלה. כן מתוארים מבצעים משולבים של כוחות חי"ר  מוטסים, כוחות קומנדו ימי, מטוסים, סטי"לים , נחתות, טנקים ונגמ"שים.

המבצעים של כוחות מוטסים במסוקים,  כללו מבצעי "נתרן" וכן כאלה בהם הובילו מסוקים לוחמים שפשטו גם על יעדים קרובים ובעומק של מאות קילומטרים. במבצעי "נתרן", הובלו במסוקים,לוחמים  עם מרגמות 120 מ"מ וקטרים אחרים. אלה הונחתו כמה ק"מ מבסיסים, בהם מחנה פיקוד מרכז המצרי במנקבד, מחנה ימי בפורט ספאגה, מחנות קטיפה ונבק בעומק סוריה ודומיהם. 

על מנת להבין את אפקט ההלם במחנות שהופגזו במבצעי "נתרן", שוו לנפשכם את מחנה צריפין או הקריה, שנמצא משך כמה דקות ארוכות תחת אש של כ – 70   פצצות 120 מ"מ.

היעדים נבחרו על פי מודיעין מדוייק . הפעולות נעשו בלילות ירח שכן בשנות ה- 60 וה-70 לא היה ג'י פי אס ומערכות הכוון של ימינו. הניווט היה לאור הירח , לפי מפות ותוואי קרקע . הכוח שהונחת , הציב את  המרגמות והנחית עשרות פגזים על המחנות , בהכוון של מפקד  מסוק. האחרונה בפעולות "נתרן" במצרים, שהיתה בביר ערידה סמוך לנילוס, כללה גם כוח מובל במסוקים כולל ג'יפי תול"ר  שהניח מארב לכוח מצרי שנע לסייע לבסיס המופגז.

פעולות  של כוחות מוטסים במסוקים היו גם נגד יעדים אזרחיים ואסטרטגיים, כמו גשרים/ סכרים  בנילוס העליון וגשר רכבת בירדן. גשרים הותקפו גם ע"י פצצות שטות שהוטלו לנילוס ע"י מטוסי תובלה ושטו עם הזרם אל הגשר, משהו בדומה ל" פורצי הסכרים" במלחמת העולם השניה, אך קטן יותר בהיקפו. גשרים נפגעו גם ע"י מטעני "מזלף" ( מטען חלול ), שהונחו ממסוקים אשר נשאו את המטענים ב"מתלה מטען " בגחון המסוק.

בתווך הימי, פשטו לוחמי קומנדו ימי מתוגברים בלוחמי סיירת מטכ"ל על האי גרין, מבצע שעלה בשישה הרוגים והרגו כ- 100 לוחמי קומנדו מצריים. לוחמי השייטת  ב"חזירים" תת ימיים, פגעו גם בספינות מלחמה מצריות ואיפשרו לכוח של טנקים ונגמ"שים צבועים בצבעי השריון המצרי, לנחות מנחתות חיל הים בחוף המצרי של מפרץ סואץ , לבצע מסע של עשרות קילומטרים, תוך פגיעה בכוחות מצריים.

כוחות מובלים בסטי"לים נחתו בכמה מקומות בחוף הלבנוני ופגעו בבסיסי לוחמים פלסטינים, בהם גם מבצע "אביב נעורים " בעיר בירות שבלבנון, שדמה בקוויו הכלליים לחיסול בן לאדן ע"י "אריות הים" האמריקאיים. גם במבצע זה נגרמו אבידות לכוח הפושט. הכוח הגדול ביותר שהונחת  ממסוקים ופגע בלוחמים מצריים, היה מבצע שדואן.

בניתוח הפעולות ובאפקט שלהם על המנהיגות  הערבית , קובע נדל את אפקט של מה שהוא מכנה " המשולש המגוון והאפקטיבי " , בסדרת פעולות  אינטנסיביות במרחב המצרי למול דרום סיני, בהם "נתרן" על בסיס ימי בספגה, הבאת המכ"מ  הרוסי מרס ע'רב וכיבוש דרום האי שדואן למשך יממה.

כאמור, בזירה המצרית, שולבו החל  מקיץ 1979, פעולות עומק עם הפצצות אוויריות, כולל הפצצות עומק בלב מצרים.

כמה מאפיינים לפעולות המיוחדות מוצא המחבר,  בהם תכנון פרטני ומעמיק המתבסס על מודיעין מהימן; הכנת עזרים ותכנון כולל  בדיקת התכנית, תוך הדמיית תקלות אפשריות; בחירת "נבחרות" בקרב מפקדים עתירי ניסיון; תעוזה בתכנון אך גם פשטות.

לכל מבצע קודם חפ"ק [ חולית פיקוד] , כולל פיקוד מלפנים בסירת גומי של רפול; פיקוד של מש"ט 13 עם הכוח על היעד במבצע האי גרין ופיקוד של מח"ט 35 בשטח בפשיטה על שדואן ושל מפקד סיירת מטכ"ל ב"אביב נעורים".

במצב מב"מ, קובע איזנקוט ,  הפעלת הכוחות המיוחדים  הינה  בין היתר על מנת לדחות ככל האפשר את העימות הבא. 

במלחמת ההתשה, שאינה מב"מ קלאסי, בשל אינטנסיביות הלחימה, אכן שילב הרמטכ"ל חיים בר לב, את שני המרכיבים : האווירי ופעולות מיוחדות, במגמה  לסיכול של כל ניסיון של נאצר להגיע למה שכינה בתכנית השלבים שלו: "  שלב השחרור – תחריר ". שילוב זה גבר החל מיולי  1970, אך גם לדעתו של חיים נדל, גרר את המעורבות הסובייטית  בלחימה , על נזקיה.

גם פעולות בהן היו אבידות לא מעטות, כמו האי גרין, תרמו את חלקן בשיבוש מהלכי נאצר  ובסיכול יכולתו לצלוח את התעלה, כפי שייעשה זאת , יורשו סאדאת בשנת 1973.

שלוש פעמים ניסה נאצר לבצע את שלב ה"שחרור" המיוחל: בסתיו 1968, ביולי 1969, ובינואר 1970 . פעולות מיוחדות והחל מיולי 1969 גם אוויריות מנעו את המעבר של מצרים ממלחמה אל הסף למלחמה: פעולת נג'ע חמדי [הלם] , האי גרין והכנסת חיל האוויר ללחימה; מבצע שדואן והפצצות העומק.

הפעולות המיוחדות השפיעו גם פיזית – בריאותית ומוראלית על נאצר וגררו שינויי היערכות לסיכול פעולות ישראליות ולהדחות של מפקדים בכירים.

בלחימה בארגונים הפלסטיניים שהפכו את לבנון ל"בסיס גרילה ",  שיבשו פעולות מיוחדות, של כוחות במסוקים, כוחות קומנדו ימי ופעולות משולבות, בשילוב סטי"לים , את יכולת הפגיעה של הארגונים הפלסטינים מהים.

בכנס של השקת הספר, בה נכחו מפקדים שהובילו מבצעים מיוחדים במלחמת ההתשה, בלטה התחושה שבמלחמת יום הכיפורים ואלו שאחריה, לא נוצל הניסיון והידע בהפעלת כוחות מיוחדים. גם נדל מציין זאת בספרו.

מבצע "קינוח" בו הונחתה חטיבה  מוצנחת 317, בפיקוד חיים נדל, שולבו בה כל הניסיון של פעולה יבילת אוויר במלחמת ההתשה, שהגדולה בהן, היתה מבצע שדואן. במלחמת לבנון הראשונה הונחתו מהים כוחות מוצנחים בלבנון. במלחמת לבנון השנייה בוטלה הנחתת כוחות גדולים יחסית במסוקים, אך בשום מלחמה , לא הופעלו כוחות מיוחדים מוטסים. לעומת זאת, שולבו בלחימה, כוחות קומנדו ימי בזירת ים סוף.

מסכם חיים נדל: " השאלה מדוע לא ייחסו לפעולות המיוחדות והמשולבות במלחמה, כולל מלחמת יום הכיפורים ומדוע לא בוצעו פעולות בעומק שטח האוייב באותה מלחמה, טעונה עדיין חשיבה וברור ".

ובשולי הסקירה על ספר חשוב זה:

כמעט קרה שספרו של חיים נדל, היה ה"רקוויאם " של הוצאת הספרים "מערכות", שכן מחלקת היסטוריה או הוצאה לאור של ספרי הגות צבאית, אינם יורים. כנראה שהליך זה של סגירת ההוצאה לאור  "מערכות" הושעה ביזמת מפקד המכללות הנוכחי,  אלוף תמיר היימן, אך עדיין לא השכילו רמטכ"לים למנות אנשי "ספרא וסייפא" בעלי כישורים הולמים לפקד על גופים " לא יורים" כמו מחלקת היסטוריה והוצאת הספרים "מערכות". כך, גם מחקרים שכה נחוצים להשכלה של הפיקוד הנוכחי והעתידי, בכל רמותיו, אינם רואים אור, אולי בשל מדיניות  של הממונים על מחקר היסטורי מבצעי והפצתו, בעידוד רמטכ"לים, לשמור על המחקרים בכספות ורק " לא להסתבך במלחמות גנרלים ".

בניגוד לצה"ל, מתעניין צבא ארה"ב בסיפור המלחמות של ישראל ושואב מהן לקחים המשפיעים  על עיצוב תורת המלחמה האמריקאית ומבנה כוחותיה. סביר שגם  ספר זה של אלוף מיל. חיים נדל, כמו ספרו של אלוף מיל. זאב אלמוג  על הקומנדו הימי וספרו של אל"מ מיל. פסח  מלובני על תולדות צבא עיראק,  יתורגם לאנגלית וישמש  לטובת קידום תורת המלחמה האמריקאית .

נקודה למחשבה למחבר המסמך " האסטרטגיה של צה"ל". 

[ הכותב, סא"ל מיל. אברהם זהר, מנהל המכון לחקר מלחמות ישראל ומחבר /עורך של ספרים על מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים ]